זני ענבים: שיראז, גראנש ומורבדר
מירה איתן
מעמק הרון שבצרפת מגיעים שלושה זנים של ענבים מהם ניתן להפיק יינות משובחים. מירה איתן מגלה את סודותיהם של השיראז, הגראנש והמורבדר. וגם: למה זן השיראז נתפס כזן איכותי בארץ והגראנש לא, למרות ששניהם מסתגלים מצוין לאקלים המקומי

עמק הרון הוא אזור פורה המניב יינות רבים בשנה באקלים שחלקו (ביחוד בחלק הדרומי) מאוד דומה לאקלים שלנו. ממנו הגיעו מספר זני ענבים אדומים מבטיחים ביותר ובראשם: סירה, גרנאש ומורבדר, שעושים חיל בשנים האחרונות גם בישראל. האזור הידוע והמפורסם ביותר בעמק זה, המחולק לשניים, צפון ודרום, מגיע דווקא מחלקו הדרומי של עמק הרון. שאטונף-דו-פאף (Châteauneuf-du-Pape) הוא אזור יין השוכן בדרום מזרח צרפת. זהו האפלסיון (אזור יין) הידוע ביותר בחלקו הדרומי של עמק הרון. מייצרים באזור זה יותר יין מאשר בכל צפונו של עמק הרון.

 

טירתו החדשה של האפיפיור

השם 'שאטונף דו-פאף' משמעו בתרגום חופשי "טירתו החדשה של האפיפיור", ואכן, ההיסטוריה של האפלסיון שזורה עם ההיסטוריה של האפיפיורות. היה זה האפיפיור יוחנן ה-22, יורשו של קלמנס החמישי, שנהג לשתות יחד עם יינות בורגון הנחשבים, גם את היינות שהגיעו מאזור העיר שלו, בעמק הרון. אפיפיור זה הקדיש מאמצים רבים לשיפור וטיפוח כרמי האזור, ותחת שלטונו היינות באזור זה הפכו להיות נודעים כ'יין האפיפיור' (Vin du Pape). כינוי זה נהפך לימים לשאטונף-דו-פאף.

 

באזור מייצרים יינות אדומים ולבנים, כשחלק הארי של היינות המופקים הם אדומים. היינות בדרך כלל נארזים בבקבוקי יין בעלי מראה כהה מאוד וייחודי, ומקושטים בעיטור המלכותי של האפיפיורות.

 

באזור שאטונף דו פאפ מייצרים יינות עשירים במיוחד, אותם ניתן לייצר מ-18 זנים שונים המותרים לשימוש. באופן מסורתי התירו את השימוש ב-13 זני ענבים, אולם ב-2009 תוקנו חוקי המקום וכוללים היום 18 זנים. במציאות, הזנים השולטים הם גרנאש, סירה ומורבדר.

 

סירה/שיראז - Syrah/ Shiraz

שמו של הזן נלקח מהעיר שיראז באירן, בסמוך למקורות ייצור היין, לפני כ-7000 שנים. בצרפתית השם שונה לסירה. מקורות היסטוריים מציינים כי זן הסירה/שיראז הובאו לדרום צרפת על ידי אביר בשם גאספאר דה סטרימבר ששב ממסעות הצלב. לימים הוא היה לנזיר וגידל את כרמו על גבעה תלולה במקום מגוריו, בעמק הרון. משם שמו הנוסף של הזן הרמיטאג' - ermitage Hermit) = נזיר). בשנת 1998, במחקר שנעשה באוניברסיטת קליפורניה, נתגלה כי גפן הסירה המודרנית תורבתה באזור נהר הרון מהכלאה של זני הדורזה והמונדוז בלאנש. בשנת 2001 אוששה בדיקת DNA מחקר זה.

 

זן הסירה ממשיך להיות הזן העיקרי בשימוש בייצור יין בצפון הרון. בדרום הרון, זן זה משמש להפקת יין בעירוב זנים. סירה נחשב לזן המתאים לעירוב יין ברחבי העולם, בשל בשרנות הענב והחך הדומיננטי שלו, המשלים לזנים אחרים חלשים יותר בטעמם. הזן גדל היטב באזורים שונים ויניב יינות עשירים, מורכבים ומיוחדים, טעמים פלפליים, מתובלים, דובדבנים שחורים, זפת, עור, אגוזים קלויים. בפה מרקם רך וטאנינים חלקים.

 

בעולם ובארץ

הזן איכותי מאד, ובשנים האחרונות נפוץ לרוב אזורי היין בעולם, לקליפורניה, לאיטליה, לדרום צרפת ועוד. בדרום צרפת משמש יחדיו עם זנים נוספים בשאטונף-דו-פאפ ובלנגדוק רוסיון. באוסטרליה ידוע כשיראז, הזן הבסיסי, הלחם והחמאה, אך גם ביינות גדולים ביותר כשהגפנים בוגרות.

 

זן זה מתאקלם יפה באזורים חמים יחסית, ולכן תופס לו מקום של כבוד באזורים רבים בעולם ובכללם ישראל. בעבר לא התקבל הזן בארץ, אולם מהרגע שהחליטו להביאו, הוא נוחל הצלחה מסחררת. הזן הובא לארץ במספר קלונים ממספר מדינות, ולכן ניתן לקרוא לו גם סירה וגם שיראז, בדרך כלל לפי אופי היין ומידת הדמיון לארצות המקור, ולפי ארץ המוצא של חומר הריבוי של הגפנים. יינות הזן מתאפיינים בצבע סגול שזיף עז מאוד, במרקם עגול ומלטף ופירותיות נעימה המשולבת עם ניחוחות של תבלינים.

 

גרנאש - Grenache

גרנאש (בספרדית: Granacha) הינו אחד מזני הענבים האדומים הנפוצים בעולם, ואחד מהזנים הנטועים ביותר בעולם. הזן מאופיין בהבשלה מאוחרת יחסית, שהופכת אותו למתאימה לאקלים חם ויבש, כגון זה המצוי בספרד ובדרום צרפת. גרנאש מהווה את הבסיס לרוב המכריע של יינות דרום עמק הרון והוא מתאים לתנאי האקלים והקרקע מאחר והוא מתמודד נהדר עם חום ורוחות, שני דברים שנפוצים מאוד באזור. רוחות המיסטרל המגיעות מצפון עמק הרון הינן רוחות חזקות והטמפרטורות באזור גבוהות מאוד.

 

מקורו של הגרנאש השחור לפני מאות שנים בספרד באזור Aragon הנמצא בצפון מזרח המדינה, סמוך לגבול עם צרפת. ויש גם תאוריה אחרת שטוענת כי מקורו באי האיטלקי סרדיניה. מספרד התפשט הגרנאש למדינות הים התיכון ואף הגיע עד לקליפורניה ואוסטרליה.

 

היום הוא נפוץ בעיקר בספרד ובדרום עמק הרון, שם הוא משמש מרכיב עיקרי בממסכים המקומיים, שהמפורסם שבהם הוא הממסך של שטונף-דו-פאפ, בהם הוא יכול להוות עד 80% מהממסך. באוסטרליה משמש הגרנאש מרכיב בממסך הידוע בשם GSM שבו חוברים אליו הסירה והמורבדר.

 

הגרנאש מפיק מיץ מתוק שיכול להיות סמיך כמעט כמו ריבה כשהוא בשל מאוד. נוהגים להשתמש בסירה בממסך כדי לספק צבע וניחוחות, בעוד המורבדר מוסיף אלגנטיות וגוף ליין.

 

יינות גרנאש יהיו לרוב רכים, ובעלי אופי של תיבול ושל גרגרי יער. בדומה לזנים אחרים לקבלת יינות איכות מזן זה יש צורך בבקרה על היבולים, שכן יבולים גדולים מדי עשויים להניב יינות עניים בטאנינים וללא חומציות מספקת. הגרנאש משמש גם לייצור יינות רוזה בצרפת ובספרד, כאשר המפורסם שבהם הוא הרוזה ממחוז טאבל (Tavel) שבקוט דו רון.

 

גרנאש בישראל

לגרנאש היסטוריה בעייתית בישראל. הזן 'זכה' בארץ לטיפול לא הוגן, למרות שהוא מתאים במיוחד לגידול בארצות חמות ותחת תנאי יובש קיצוניים. בשנות השבעים הגרנאש היה נפוץ בארץ ביינות רוזה פשוטים ופופולריים, שקשרו בתודעה בין הזן לבין יינות נחותים. בשנים האחרונות החלו מספר יקבים בארץ לעשות שימוש בזן ביינות איכות, ומתחילים להכיר בחשיבותו של הזן.


הגרנאש בישראל ביחס לזנים פופולריים אחרים מאופיין בגידול קל ונוח, ביבולים גבוהים, בצבע אדום בהיר, בכמות חומצה נמוכה ובניחוחות שונים מזנים אחרים.

 

מורבדר - mourvedre

המורבדר נפוץ בספרד ובצרפת, והיינות המיוצרים ממנו מאופיינים ברכות יחסית, עם טאנינים עדינים וגוף טוב. דובדבנים וגרגירי יער הם מהמאפיינים הבולטים של ענב ספרדי זה. היינות הספרדיים המיוצרים ממנו מיועדים בדרך כלל לשתייה כשהם צעירים, ואילו היינות הצרפתיים, בעיקר מהדרום ומאזור הרון, מיועדים לשתייה מאוחרת יותר. יינות מורבדר יכולים להישמר היטב כעשר שנים. מורבדר גם הוא זן בינלאומי ופופולארי שגדל בשפע בחבל הרון הצרפתי. בעבר, שלט בכרמי פרובאנס והיה הזן המוביל בחבל הארץ.

 

באופן מסורתי, המורבדר והגרנאש משלימים זה את זה - הגרנאש מעניק צורה ורכות מסוימת לענבים הכהים העשירים בטאנינים. בארץ יש התחלה של נטיעת הזן בשנים האחרונות.

 

שווה לטעום:

כרמל שיראז, כרם קאיומי 2008 - יין אדום יבש המופק מ-100% ענבי שיראז, שנבצרו בכרם קאיומי המצטיין שלמרגלות הר מירון בגליל העליון. לאחר תסיסה והשריה על הקליפות, התבגר היין בחביות עץ אלון צרפתי במשך 15 חודשים. על מנת לשמר את מירב הפוטנציאל הגלום בו, בוקבק היין בלא תהליכי הצללה ולאחר סינון גס בלבד. לאחר הביקבוק התיישן היין שנה נוספת בבקבוקים טרם השקתו.

 

היין בעל גוון סגול ארגמני עז ועמוק וניחוחות עוצמתיים של דומדמניות, שזיף מיובש ווניל ורמז לעישון קל. בעל גוף מלא וסיומת ארוכה ומאוזנת. מומלץ להגישו בטמפרטורה של 18 מעלות, לצד מנות בשר, אומצות, צלעות, המבורגר ועוד. מחיר: 115 ש"ח.

שיראז, יקב יתיר 2007 - יין אדום יבש המופק מענבי שיראז (98%) ומעט ענבי ויונייה (2%) משני כרמים ביער יתיר (680, 820 מטר מעל פני הים). לאחר תסיסיה וערבוב התיישן היין תקופה של 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי ישנות. השימוש בחביות ישנות בלבד, בנות שלוש שנים ומעלה, מפחית את השפעת העץ על היין, ומעצים את האופי הפירותי המיוחד שלו. לאחר הבקבוק היין הושאר ביקב עוד כשנה להתיישנות נוספת בבקבוק. 

 

היין מתאפיין בגוון סגול עז ובניחוחות פירותיים מורכבים ורעננים של אוכמניות, פטל טרי ורמזים לבשר מעושן ברקע. היין עדיין צעיר מאוד, בעל מבנה מוצק עם טאנינים משולבים, שירכוש עושר ומורכבות נוספים במהלך השנים הקרובות. מחיר: 160 ש"ח.

גראנש מורבדר, סדרת פרינג', יקב אבידן 2007 - יקב הבוטיק אבידן, הממוקם בקיבוץ אייל, ליד כפר סבא, משלב בבלנד יחודי זה את זני הענבים הפחות פופולריים בארץ שהגיעו מעמק הרון. להכנת היין נעשה שימוש ב-60% ענבי גראנש ו-40% ענבי מורבדר. ענבי הגראנש הגיעו מכרם ותיק בן 30 שנה מהרי יהודה וענבי המורבדר מכרם קטן באזור נחל שורק. לאחר התסיסה יושן היין כ-16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי ו-12 חודשים נוספים בבקבוק.

 

המפגש בין שני הזנים יצר יין מורכב בתיבול ייחודי, עם ריחות של פרי אדום ומעט פלפל שחור. מומלץ להגישו בטמפרטורה של 18 מעלות. היין מוצע למכירה במרכז המבקרים של היקב בלבד. מחיר: 120 ש"ח.

 

מירה איתן הינה מנהלת התקשורת של יקבי כרמל

 

בהכנת הכתבה סייעו דניאל אביטל ועֹז תלם

 

לעוד מתכונים שווים :

 

חזרה לערוץ
לדף ראשי nana10


*